סמל שי שמעון אטיאס ז"ל

קורות חיים

סמל שי אטיאס ז"ל בן מלכה ואברהם נולד בבת ים ב-כ"ה בטבת תשמ"ז (26.1.87) הבן הבכור במשפחה, אח למתן ואופיר. הוא למד בבית הספר היסודי 'יצחק שדה' בבת ים עד סוף כיתה ב'. בשנת 1995 עברה המשפחה לגור בשכונת "כרמים" בראשון לציון. שי למד בבית הספר היסודי "כרמים" ע"ש רמי זיו בשנים 1995-1999, המשיך לחטיבת הביניים "יצחק רבין" בכרמים בשנים 2000-2002 וסיים בבית הספר התיכון מקיף י' בראשל"צ במגמת מנהל וחברה בשנים 2003-2005.

שי היה תלמיד נבון ואחת ממורותיו כתבה בהערכתה עליו "חכמת אדם תאיר פניו".

שי היה בעל אישיות מיוחדת עם חוש הומור מפותח, שקט ומופנם, ביישן וצנוע מאוד, חברותי מאוד, נוהג בכבוד כלפי הזולת ואוהב שלום. היה רגיש מאוד לסבלם של הבריות ובכל הזדמנות היה תורם לאגודות שונות לעזרה. הוא אהב מאוד בעלי חיים והיה רגיש אליהם ואף גידל בבית כלב וחתול גם יחד.

בשעות הפנאי אהב שי מאוד לעסוק בכל הקשור לספורט ובמיוחד אהב כדורגל והיה אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל 'הפועל תל אביב'.

שי אהב מאוד לבלות עם החברים, אהב את הים והיה קשור למשפחתו ואהב אותה מאוד.

בתקופת לימודיו בתיכון, עבד שי אחרי הצהריים ובערב בפיצה השכונתית ואהב מאוד את המקום.

בסיום הלימודים התגייס לצה"ל ב-17.7.2005 לחיל הים, עבר גיבוש לסטי"לים והתקבל לקורס בקרי לוחמה אלקטרונית בספינות הטילים. משם יצא לקורס במודיעין חיל הים, קיבל הכשרה והוסמך לתפקיד בקר בחוליה, שם שירת כתשעה חודשים שבהם עסק בליווי פיעלות מבצעית בים, כלוחם מודיעין ימי.

מפקדיו אמרו עליו שהיה "עלם חמודות", חייכן, מקצוען ונחוש, מילא את המשימות שהוטלו עליו היטב, הבין את החשיבות בתחום בו עסק וגילה אחריות, מסירות ואיכפתיות במילוי תפקידו. היה אהוד על חבריו ומפקדיו בחוליה ומחוצה לה.

חבריו מהתיכון אמרו כי לא ישכחוהו לעולם, תמיד היה מחייך, אוהב ותומך בכולם, היתה בו שמחת חיים ואושר עצום. חוכמה, ביישנות, יושר, נדיבות ואהבת אדם - היו מהתכונות הבולטות שלו.

חברה ליחידה סיפרה שהיה חבר שכיף להיות איתו שתמיד הצחיק את כולם. חבר שאפשר להתייעץ איתו, לספר לו כל דבר, שכיף לפגוש בו גם מחוץ לצבא, חבר שתמיד אפשר לסמוך עליו - חבר אמיתי.

מתן אחיו הצעיר ממנו בשנה אמר עליו כי שי היה צנוע וביישן, רציני כזה... ומוצלח, כזה שהסתדר עם כולם, שלא ביקש לעצמו דבר, הסתפק במועט, עם יופי של פשטות. לא היו לו אוייבים כי לא הזיק לאיש, אוהב ואהוב על כולם.

שי נפל בעת מילוי תפקידו בקרב מול חופי ביירות בתאריך י"ט בתמוז תשס"ו, יום שישי בערב 14.7.2006 בשעה 20:40 כששירת על ספינת הטילים אח"י חנית. הסטי"ל עליו שירת נפגע מטיל שנורה ע"י החיזבאללה ופגע בחלקה האחורי של הספינה וגרם למותו.

שי אהב את שירותו כאיש מודיעין ימי וכולנו היינו גאים בו על כך.

שי היווה דוגמא ומופת לכל חבריו וחוג מכריו, בנועם הליכותיו, בערכיו וברוחב ליבו. מותו בטרם עת היכה בתדהמה את כל משפחתו וחבריו.

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון בתאריך 17.7.06, ממש ביום השנה לגיוסו.

הותיר אחריו הורים, אח ואחות כואבים מאוד.

לאחר מותו הועלה שי לדרגת סמל.

יהי זכרו ברוך ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.