אברהם אלברטו אמיר ז"ל

קורות חיים

אברהם (אלברטו) אמיר נולד בקהיר - מצרים בשנת 1942 להוריו, דוד וחנה פיחה. עד עליית המשפחה ארצה, ב-1954, למד בבית הספר לנזירים College De La Salle בקהיר. המשפחה השתקעה בארץ ואברהם הגיע לכיתה ה, שם הכיר את רחל ומאז ועד ליומו האחרון לא נפרדו דרכיהם. הם נישאו בשנת 1965 וגידלו את שי ורן.





ב- 1961, עם סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר המקצועי בבת-גלים, התגייס לצה"ל והוצב ביחידת ה- AMX בחיל שיריון, נשלח לקורס קצינים וסיים את שירותו ביחידה כמ"מ. ב- 1963 הוצב ביחידה 154 של חיל המודיעין, בה שירת עד שנת 1983 בתפיקדי פיקוד ומבצעים בגזרות רצועת-עזה, קנטרה, אבו רודס ובמרחבי סיני.



במלחמת ששת-הימים עמד אלברטו על-כך שיצורף לגדוד חי"ר, שאמור היה להשתתף בקרבות לכיבוש עזה. הוא הוצב בגדוד כקצין מודיעין מטעם יחידה 154 והצטרף ללוחמים. למרות שנפצע, המשיך להילחם ואף נטל יוזמות פיקודיות בשעות הקשות של המלחמה.





בשנת 1973, כשהוא בדרגת רב-סרן, הושאל ל'מוסד' ונשלח לאיראן, בה שהה עד ש976. במסגרת זו פעל גם בכורדיסטאן, בתקופת המרד הכורדי.





בשנת 1976 חזר אלברטו לצה"ל והתמנה למפקד מרחב דרום של יחידה 154. את תפקידו זה סיים בדרגת סגן-אלוף ונקלט ב'מוסד', שם שירת עד יומו האחרון בתפקידים פיקודיים ומבצעיים.







בעבודתו ב'מוסד' באו לידי ביטוי כישוריו וכישרונותיו הרבים כמפקד וכאדם: כושר פיקוד, יוזמה, יחסי-אנוש ויכולת להפעיל ולסחוף עמו אנשים לפעולה. שליטתו המלאה בחמש שפות - עברית, ערבית, פרסית, צרפתית ואנגלית - סייעה לו רבות בתפקידיו, שהובילה אותו לארצות רבות ברחבי העולם.





במסגרת תפקידו נשלח ללימודים במכללה לביטחון לאומי, שם התבלט בהישגיו האקדמיים והחברתיים. במהלך השנים סיים גם תואר ראשון ותואר שני במדע-המדינה.





למרות מסירותו המוחלטת לעבודה, שתבעה את רוב זמנו, הצליח אלברטו למצוא זמן גם לעצמו, למשפחתו ולתחביביו. חבריו הרבים הכירו אותו כאוהב חיים - אוכל טוב, טיולים, מסעדות ומסיבות; והיו לו גם השעות השקטות שלו: הים (אהבה מיוחדת שלו) ושעות הציור - לאלברטו היה כישרון ציור והוא אהב לצייר.





ב- 1999 התגלה כי אלברטו חולה. משך כל תקופת הטיפולים, למרות מצבו הקשה, סירב להניח למחלה להרחיקו מזירת העבודה; הוא הקפיד על פעילות ומעורבות גם בתקופות קשות במיוחד. אלברטו היה סמל ומופת להתמודדות אמיצה. לא התלונן ולא ביכה את מר גורלו גם בשעות הקשות ביותר, שעות של כאבים וייסורים.





רוח הלחימה והאופטימיות, שאיפיינו את אלברטו כל חייו, לא עמדו לו הפעם.



אברהם אמיר - אלברטו - נפטר ב- 16 במאי 2000.

השאיר אחירו אשה - חברה לחיים - רוחל'ה, בנים - רן ושי, שתי אחיות, אח והרבה-הרבה חברים כואבים.







"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא..."