ברוריה קיצוני ז"ל

קורות חיים

ברוריה נולדה במוסקבה, רוסיה ביום כ' טבת תרע"ה, 6 ינואר 1915, להוריה דינה ז"ל ומיכאל ז"ל, אחות לגיסייה-גרש ז"ל.

בהיותה בת שנתיים עזבה המשפחה את רוסיה בגלל המשטר הקומוניסטי ועברה לחיות בגרמניה. ברוריה למדה בבית ספר יסודי ובגימנסיה בגרמניה.

כמו כן, עברה קורס מיילדות בבית חולים בברלין, אותו לא סיימה בשל גילויי אנטישמיות שהחלו להיות מורגשים. בנעוריה השתייכה לתנועת הנוער "הבונים", תנועה ציונית סוציאליסטית, אשר חינכה לעלייה לארץ ישראל ולהתיישבות חקלאית.

עם התחלת גילויי האנטישמיות בגרמניה החליטה ברוריה, יחד עם חניכיה, לעלות לארץ ובשנת 1934 עלתה ארצה לקבוצת בורוכוב, שם הכירה את בחיר ליבה- יעקב, והקימה עימו משפחה.

לאחר כשנה, נשלחה לקונגרס הציוני שהתקיים בברלין, וניצלה את הנסיעה למיפגש עם הוריה שעדיין התגוררו במקום. הוריה היגרו בהמשך לארה"ב באנייה האחרונה שהורשתה להפליג לארצות הברית לפני פרוץ המלחמה.

ברוריה ויעקב היו חברי קיבוץ גליל-ים. לימים, נולדו ילדיהם רמי ומיכל.

בהמשך, עסקה ברוריה בסלילת כבישים, וכן הייתה מטפלת תינוקות מוסמכת ואחות בעת הצורך.

מאוחר יותר הצטרפה כמדריכה לארגון "ההגנה", והפכה עד מהרה למפקדת והייתה פעילה בש"י (שירות הידיעות של ההגנה).

בשנת 1955 הצטרפה לשירות הביטחון הכללי ובמשך שנים רבות עסקה בפיקוח צנזוראלי, הקימה וניהלה את המחלקה, וכן עסקה בתרגום בשפות צרפתית וגרמנית.

בשנת 1968 זכתה להצטרף לטיסת הבכורה של "אל-על" לניס, צרפת, כהוקרת תודה על מקצועיותה ומסירותה לעבודה.

בשנת 1969 קיבלה צל"ש על עירנות שגילתה, כאשר סייעה לחשיפת כוונות אויב לפגיעה רבת משמעות בביטחון המדינה.

נפטרה ממחלה ביום ז' אב תשל"א, 27 יולי 1971.

בת 56 הייתה בנפלה.

הניחה בעל, בן, בת ונכדים.

קבורה בבית העלמין קריית שאול, בתל-אביב.

יהי זכרה ברוך