קורות חיים
יצחק מאיר, בן אשר, נולד ברומניה בשנת תרס"ג (1903) ועלה ארצה כתינוק.
משבגר נישא לשרה, גר עם אשתו ושני ילדיו בקריית חיים. יצחק מאיר עבד כמהנדס בחברת הנפט "של", בבתי הזיקוק שבמפרץ חיפה, משנת 1929.
בחודש יוני 1940, 9 חודשים אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה, הצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה. השליט האיטלקי מוסוליני הכריז "הסגר טוטאלי" על מושבות בריטניה ושטחי חסותה, בהם ארץ ישראל. החל מחודש יולי 1940 ועד סוף שנת 1941 הופצצו תל אביב, חיפה ואזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה כחמש-עשרה פעמים על ידי מטוסים איטלקיים שהגיעו מרודוס או מיוון (איטליה שלטה ברודוס, וב-1941 פלשה ליוון). מספר הפצצות היו קטלניות וגרמו למאות הרוגים, יהודים, ערבים וחיילי המנדט הבריטי.
ביום רביעי י"ח בתמוז ת"ש (24.07.1940), בתשע בבוקר, הפציצו 10 מטוסים את חיפה והמפרץ וזרקו כמאה פצצות, רובן לים ולשטחים פתוחים אך מספר פצצות נפלו ברחוב יל"ג וסביבתו ובשטח חברת הנפט ובתי הזיקוק. ביום זה נהרגו בחיפה 50 איש ונפצעו כ- 90. בין ההרוגים היו 21 יהודים, בהם יצחק מאיר שנהרג במקום עבודתו.
יצחק מאיר היה בן 37 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין "חוף הכרמל" בחיפה. הותיר אישה - שרה, שני ילדים - לאה ועמוס, ואח - מיקלוש.