רוזה גרוס ז"ל

קורות חיים

רוזה, בת צביה וחיים, נולדה בשנת תרס"ו (1906) בטארנובז'ג שבפולין, שם גדלה והתחנכה.

משבגרה נישאה רוזה ליוסף ובני הזוג הקימו משפחה בפולין.

בראשית מלחמת העולם השנייה עשתה המשפחה מסע נדודים קשה בהימלטם מהנאצים לרוסיה. ברוסיה הם עברו שנות רעב וסבל ובשנת 1942 שלחה רוזה את שלושת הילדים, צילה, מוטי ושמוליק, לארץ ישראל. הם הגיעו לארץ אחרי מסע של כשנה וחצי בקבוצת נערים שנקראה "ילדי טהרן".

בתום המלחמה נדדה רוזה עם בעלה דרך פולין וגרמניה לאיטליה. משם העפילו לארץ באוניה "קדמה" באוגוסט 1947, כשרוזה נושאת תעודה מזויפת.

בהגיעם לארץ התאחדה המשפחה. הם התיישבו בקריית חיים המערבית ורוזה, שהייתה מפרנסת יחידה לבעלה החולה ולילדיה, החלה לעבוד כפועלת בבית חרושת "שמן" בחיפה.

ביום ד' בשבט תש"ח (15.01.1948), ימי ראשית מלחמת העצמאות, התחוללו בחזית חיפה חילופי אש כבדים בין היהודים לערבים. באותו בוקר נסעה רוזה באוטובוס מקריית חיים למקום עבודתה בחיפה ובסמוך לגשר ואדי רושמיה, מקום מועד לפורענות באותם ימים, נפגע האוטובוס מיריות. שניים מנוסעיו, בהם רוזה, נהרגו.

רוזה הייתה בת 42 במותה, הותירה בעל, בת ושני בנים. היא הובאה למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בחיפה.